בקשה לביצוע שטר
מבוא
תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הוא אכיפת חיובים. לשם הגשמת תכלית זו מוענקות לרשם ההוצאה לפועל סמכויות רבות לאכיפה, הן תוך הטלת אמצעי עקיף כגון הגבלת רישיון נהיגה של חייב והן תוך הטלת אמצעי ישיר כגון הטלת עיקול על משכורת חייב (צד ג').
אך כידוע, טרם הכניסה לשערי ההוצאה לפועל ראשית יש לקבוע, כי פלוני מסוים חייב סכום כסף לאלמוני ובדרך כלל, קביעה זו תיעשה תוך מתן פסק דין בבית המשפט או בוררות. לא כך הדבר כשמדובר בשטר (למשל – שיק), שאז ניתן להגיש בקשה ישירות להוצאה לפועל, וברוב המקרים, ניתן יהיה תוך 30 יום להתחיל ולאכוף את החיוב כנגד פלוני (החייב) תוך הטלת עיקולים ובהמשך, תוך הטלת הגבלות שונות כנגד החייב.
האם קיימת הגבלת סכום על גבי השטר לשם הגשת בקשה בהוצאה לפועל?
לא. לשון החוק אינה נוקטת בהגבלת סכום.
האם צריך לספק ראיה נוספת כדמות חוזה לשם התחלת הליכי גבייה?
ברוב המקרים לא נדרש להמציא ראיה נוספת לשם ביצוע השטר. עם זאת, בהלוואות חוץ בנקאיות למשל, נדרש במקרים מסוימים להציג ראיה נוספת המלמדת על העסקה בגינה ניתן השטר (ברוב המקרים – שיק).
מה הן ההגנות העומדות לרשות החייב?
להבדיל מתביעה המוגשת בבית המשפט בה ניתנת זכות בסיסית לנתבע להגיש כתב הגנה, בבקשה לביצוע שטר, לנתבע (למשיב) ניתנת זכות להגיש התנגדות לביצוע שטר תוך 30 יום מהמצאת האזהרה כדין. אם הגיש הבקשה תוך 30 יום תועבר התנגדותו והתצהיר לבית המשפט שם תנוהל תביעתו ורשם ההוצאה לפועל יעכב את ההליכים בתיק, אך אם איחר בהגשת ההתנגדות ייאלץ להגיש בקשה נוספת להארכת מועד שתידון בבית המשפט.
מהו אמצעי עקיף ומהו אמצעי ישיר לאכיפת חיובים?
נסביר, אמצעי עקיף כדוגמת הגבלת רישיון הנהיגה אינו "ממציא" לזוכה כסף מחייב לשם פירעון החוב, אלא שלרוב, החייב יאוץ ירוץ ללשכת ההוצאה לפועל להסדיר החוב ורק אז יראה הזוכה, במקרה האידיאלי, שסולק החוב – מכאן שמדובר באמצעי עקיף. לעומת זאת, עיקול חשבון בנק, משכורת ואף מיטלטלין, או למעשה "הכנסת יד הזוכה" לחשבון הבנק של החייב או למשכורתו תמציא לו, לזוכה, באופן ישיר כספים כנגד החוב ומכאן שמדובר באמצעי עקיף.
ליצירת קשר מלאו את הפרטים
תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל
הגנת חייב מוגבל באמצעים
הגנת איחוד תיקים בהוצאה לפועל
